הספרות היא ג'ונגל. אתה חייב לכתוב את הסיפור הכי טוב שאתה יכול, בכלים הכי משוכללים שאתה יכול לייצר. כסופר, אתה רוצה שמישהו יקדיש עשר שעות לקריאת הספר שלך. אתה צריך לדאוג שהוא לא יבחר בשום דבר אחר, יותר מעניין, לעשות. אתה צריך לגרום לו לבחור בך, שלא יניח את הספר מהיד.
ד"ר מתן חרמוני
Scroll Down

ספרות למתקדמים

מלאכת טוויית העלילה ועיצוב המבנה הספורי הם הקואורדינטות הבסיסיות של כתיבת סיפור. הם הפיזיקה והכימיה של הספרות. אבל כדי להפוך את הסיפור שלנו ליצירת אמנות אנחנו צריכים איזו אלכימיה – אותו הדבר החמקמק שמרים את הסיפור מקרקע המציאות והופך אותו לאמנות. המפתח לכך הוא מודעות; לא במובן המיסטי חלילה, אלא במובן זה שכל בחירה במהלך הכתיבה צריכה להיות מודעת לאופן שבו היא משפיעה על התפתחות הסיפור, ועל התגובה שהיא מעוררת אצל הקורא.

קורס כתיבה למתקדמים – להפוך את הסיפור לספרות. במשך חודשיים וחצי נפרק מהלכים ספרותיים – של המשתתפים כמו גם מתוך יצירות מוכרות – כדי להבין מה הבחירות האמנותיות שעומדות לפנינו וכיצד נכריע ביניהן. כמו שאבקש להראות את ההכרעות הקשות יותר, לא רק מה עלה בגורלן של הדמויות, אלא איך לספר את מה שעלה בגורלן. זאת, תוך לימוד הטכניקות של כמה מהסופרים הגדולים ביותר, שגם הם נאלצו לעשות בחירות מודעות, כדי להפוך את יצירותיהם לבלתי נשכחות. בנוסף, נתרגל טכניקות כתיבה בהשראתם.

הקורס מיועד למי שכבר עשה את צעדיו הראשונים בכתיבה, ורוצה להעשיר את 'ארגז הכלים' העומד לרשותו ככותב. אתם מוזמנים לבוא עם יצירות כתובות ולפתח אותן, או לכתוב טקסט חדש כחלק מהעבודה בסדנה.

מבנה הקורס – עשרה מפגשים "און ליין" (קורס ערב).
חלק ראשון: יפתח בלימוד והקניית כלים פרקטיים בהתאם לנושא המפגש. שלב נוסף בחלק זה יהיה ניתוח של טקסט המדגים בפועל את הכלים, הידע, המהלכים הספרותיים ועוד אשר נילמדו במפגש.
חלק שני: יהיה דיון וניתוח באמצעות הטקסטים של המשתתפים במטרה להטמיע מהלכים ותהליכים – גם בטקסטים הנקודתיים אך גם עבור כל המשתתפים במסעם הפרטי אל ספרם.
שיטת הלמידה והמישוב: במהלך הקורס יקבלו התלמידים משימות קריאה למפגש הבא, בדרך כלל סיפור קצר – בינוני. כמו כן, בכל מפגש יהיה חלון זמן שינוצל לטובת עבודות התלמידים, כלומר – הסיפורים עליהם הם עובדים ו/או רוצים לעבוד. הקורס יתנהל כסדנה והדיונים בו יהיו פתוחים. ליצירת אווירה שיתופית ואינטימית נבקש מכל התלמידים להשתתף בקורס עם מצלמה פתוחה. 

הקורס מוקלט (לזמן מוגבל) וניתן בעת הצורך למשתתפי הקורס לצפייה חוזרת.

תאריך הקורס: 28.11.2024 ועד 30.1.2025 | ימי חמישי ערב 19:00 עד 21:00
מחיר הקורס: 3,200 שקלים (ניתן לפרוס לתשלומים)
**מקומות אחרונים**

קורס כתיבה למתקדמים

המפגשים

מה זה סיפור? מאיפה אנחנו מתחילים בכלל, ואיך אנחנו בוחרים את חומרי המציאות המוכרת כדי להרכיב אותם יחד באופן חדש? יחד ננסה להבין את המנגנון הספרותי ואת חוקיו.

קריאה: "יום מושלם לדגי הבננה", ג'.ד סלינג'ר.

תרגילים:

  • מהו הסיפור שאתם רוצים לספר? Elevator pitch
  • נסו לתחום את הסיפור לפרק זמן קצוב
  • מהו האירוע המרכזי שמתרחש בפרק הזמן הזה
  • איזה סיפור מתחבא מאחורי האירוע

מיהן הדמויות שעליהן אנחנו בוחרים לכתוב. האם בהכרח נאהב תמיד את הדמות ה'טובה' או שחלילה נזדהה עם דמות שהיא לא כליל השלמות. איך אנחנו יוצרים פסיכולוגיה של דמות בסיפור ואיך מציבים את הדמויות על לוח השחמט הספרותי כדי לאפשר להן להשתקף זו בזו. דמויות ראשיות ומשניות / הפונקציה של דמות/חולשות אנושיות כמפתח לקשר עם הקורא / נקודת  תצפית.

קריאה: אהרון אפלפלד, "עשן".

תרגילים:

  • תארו תיאור חיצוני של הדמות שאפשר ללמוד ממנה על התיאור הפנימי
  • מהי החולשה האנושית של הדמות הראשית: קמצנות? תאוותנות? גרגרנות? כתבו תיאור של החולשה האנושית של הדמות (הגיבור)
  • תארו את דמות המשנה
  • תארו את דמות המשנה דרך נקודת התצפית של הגיבור. נסו לראות את דמות המשנה כהשתקפות של הגיבור

 

אחד האתגרים העומדים בפני כל סופר הוא עיצוב האופן שבו הגיבור מדבר. איך סגנון הדיבור ואופני הדיבור יכולים להיות נאמנים לעלילה מצד אחד ואותנטיים מצד שני. זכור שאופן הדיבור של דמות הוא אמצעי הזיהוי העיקרי שלה.

קריאה: "הקדירה" מאת שלום עליכם.

תרגילים:

  • מונולוג של הדמות הראשית מהשיעור הקודם, בשעה שהיא באה ומספרת בעצמה את הסיפור המרכזי
  • כתבו את אוֹ המונולוג כשהדמות מספרת אותו במצב של חרדה
  • כתבו את אותו מונולוג, כשהדמות במצב של שכרות
  • (משימת רשות לאמיצים) – כתבו את אותו מונולוג כשאתם עצמכם במצב של שכרות (כוסית שלישית והלאה…)

בידי מי אנחנו מפקידים את הסיפור? מי זה הדמות שאנחנו בוראים כדי שתייצג אותנו בעולם הבדיוני/ספרותי. האם זו דמות בדויה, האם המספר הוא הכותב עצמו? מה הפונקציה של המספר בתוך הסיפור? איפה אנחנו צריכים את מילותיו של המספר ואיפה את הדיבור של הדמויות? האם כל מספר צריך נמען?

קריאה: "הקפטריה", יצחק בשביס-זינגר.

תרגילים:

  • כתוב תיאור של הנמען – למי מסופר הסיפור
  • מהי מהות היחסים בין המספר והנמען? מהן נקודות החיכוך ביניהם?
  • הסבירו למה דווקא זהו הנמען לסיפור הספציפי שאתם באים לספר
  • כתבו דיאלוג בין המספר והנמען, נסו לחשוב מה כאן נאמר מפורשות ומה הקורא אמור להסיק בלי שהדברים ייאמרו לו

הפרוזה המודרנית, ועד בכלל, שמה במרכזה את 'סיטואציית הסיפר', הסיטואצייה שבתוכה נמסר הסיפור. כך למשל 'מה מעיק על פורטנוי' של פיליפ נמסר כוידוי של פציינט אצל הפסיכיאטר בעוד 'לוליטה' של ולדימיר נבוקוב נמסר כווידויו הכתוב של רוצח מתא הנידונים למוות. בשיער ננסה להבין איך הוספה של סיטואציה נרטיבית בונה רובד נוסף בתוך הסיפור שלנו.

קריאה: קטע מתוך "לוליטה" של נבוקוב, ומתוך "סונטת קרויצר" של טולסטוי.

תרגילים:

  • כתבו תקציר של סיפור קצר – אפשר לחזור ולחדד את התרגיל הראשון מהמפגש הראשון (ראו לעיל)
  • כתבו סיפור מסגרת לסיפור שלכם, ובו אחת הדמויות מספרת לדמות חיצונית
  • כתבו סיפור בתוך סיפור בסיפור שלכם
  • כתבו את אותו הסיפור כמכתב לדמות אחרת (אפשר לנמען מהתרגילים מהפגש הקודם)

 

.

מה אנחנו מספרים ומה נותר במחוזות השתיקה? כל כותב הגיע לפחות פעם אחת לשלב שבו הוא כתב וכתב מכוחו של רעיון וחזון שהיה לו לסיפור שלם, ונתקע אי שם באמצע הדרך 'בלי דלק', וגילה שצריך לחזור ולהדק את העלילה. העלילה היא התשתית של הסיפור, לתוכו אנחנו יוצקים את הרעיונות ואת התפיסות הפסיכולוגיות והפילוסופיות שלנו. אבל על מנת שאת אלה נוכל להציג בפני הקורא תוך תנועה, אנחנו חייבים עלילה. במפגש נדבר על בניית העלילה ועל יחסי העלילה-דמות.

קריאה: פרק או מאמר על בניית עלילה – מתוך סיפור של בריאן מגי.

תרגילים (הפעם קצת תרגילי 'מתמטיקה'):

  • קחו את הסיפור שאתם מבקשים לספר וחלקו אותו לארבע מערכות. זכרו שכמו בדרמה תיאטרונית, כל מערכה צריכה לקדם אותנו משלב אחד בעלילה לשלב הבא ועד לסוף
  • קחו כל מערכה וחלקו אותה לארבע 'תמונות'. זכרו שכל תמונה צריכה לתת לנו תמונה נוספת כדי להשלים את המהלך העלילתי של המערכה
  • תחשבו מהי הדרמה הגלויה בבניית העלילה ומהי הדרמה הגלויה. את מה שמים בחזית ואת מה בירכתי הסיפור

אנחנו יכולים לזהות בקלות סגנונות ספרותיים – ש"י עגנון, יעקב שבתאי, אורלי קסטל-בלום ובעלי סגנון מובהקים אחרים בספרות העברית. במפגש ננסה להבין מה אפשר לקחת מהסגנונות שלהם כדי לפתח סגנון משל עצמנו, ואיך אנחנו משתמשים בסגנונות שונים לצרכים ספרותיים שונים.

קריאה: פתיחת "סיפור פשוט" של עגנון.

תרגילים:

  • בחרו את אחת הסצינות מהתרגילים הקודמים והתחילו בכתיבתה (שימו לב אם התחלתם לכתוב בגוף ראשון או בגוף שלישי)
  • קחו את הקטע שכתבתם, וכתבו אותו בצורה המליצית והמסולסלת ביותר (שעדיין נותרת בגדר ההגיוני)
  • כתבו את הקטע בצורה הכי מינימליסטית וישירה
  • נסו לראות איזה סגנון מתאים למה

הסעיף הכי חשוב בחוזה שבין הקורא הוא שהסיפור יהיה מעניין, שירתק את הקורא. אחת האמצעים לכך הוא ההומור. זו לא שאלה כאן של מצחיק או עצוב, ואפילו לא של קומי או טראגי. הומור הוא חלק הכרחי כדי להציג דווקא את העצוב, את השרירותי, את גורלו של האדם בתוך קיום שהופך בלתי נסבל.

קריאה: מתוך "מה מעיק על פורטנוי" של פיליפ רות.

תרגילים:

  • בחרו סצינה נוספת (ראו שיעור 6), שלדעתכם יש בה את פוטנציאל האבסורד או הגרוטסקה הגדול ביותר. זכרו שבספרות, בשונה מן החיים עצמם, ההומור הוא קוטב הכרחי.  ספרו את מהלך ההתרחשות בסצינה
  • תנו לדמות מופרכת לספר את קטע הסיפור הזה. – תוך שמירה על הזיקה המקורית לסיפור
  • שימו את הדמות המופרכת בתוך סיטואציה מופרכת, שדרכה היא מספרת את הסיפור. לדוגמא – חייל שהגיע חזרה מהמילואים ושהעסק שלו קרס. מי שיספר את סיפור קריסת העסק, תהייה החותנת שלו, שממילא התלוננה עליו גם לפני המלחמה שהוא לוזר. סיטואציה מופרכת: היא מספרת את הסיפור הזה כשמראיינים אותה לטלוויזיה על בני משפחה שמתגייסים למען חיילי המילואים

במפגש נדבר על עיצוב היחידה העלילתית הקטנה ביותר, הסצינה: הרגע שבו דמות פועלת בתוך מרחב מוגבל. כיצד מתזמרים את האלמנטים השונים בסצינה ליצירת מקסימום משמעות.

קריאה/צפייה:

  1. היצ'קוק – סצינת המסעדה מתוך 'ורטיגו'
  2. דוסטוייבסקי – מתוך סצינת המנזר, 'האחים קרמזוב'

תרגילים

  • תארו את המרחב של הסצינה
  • תארו 'פריז פריים' שבו נמצאות הדמויות ושיכול לספר את הסיפור של הסצינה, עד כמה שניתן מתוך התמונה
  • "תלחצו פליי' – ותנו לדמויות לנוע במרחב במשך דקה שלמה

פרטים נוספים?

השאירו לנו פרטים ונציגתנו תחזור אליכם בהקדם.


    נגישות