אני מאמינה ביכולת של כל אחת ואחד לכתוב ספרות מתוך נקודת מבט ייחודית ותיבת תהודה מילולית שמתמלאת בדרך החיים.ד"ר יעל בן-צבי מורד
כתיבה בהשראת המקורות היהודיים
מועד הקורס:
4.11.2025 ועד 30.12.2025
ימי שלישי ערב 19:00 עד 21:00
קורס מקוון, המועבר אונליין בZOOM.
וּכְתַבְתָּם – קורס כתיבה בהשראת מקורות יהודיים בהנחיית ד"ר יעל בן-צבי מורד | 8 מפגשים אונליין.
רובנו מכירים את סיפורי התנ"ך המרכזיים, וגם תפילות מסוימות, פתגמים מפרקי אבות, וציטוטים משירת ימה"ב. מקורות העבר פוגשים את חיי היומיום שלנו, הפרטיים והקולקטיביים, בכל עת, ודרכם, בין היתר, אנחנו תופסים את המציאות העכשווית ומבטאים אותה במילים.
בקורס נבחן יצירות עכשוויות שמתכתבות עם ארון הספרים היהודי ונגדיר את הטכניקות הספרותיות שמאפיינות אותם. דרך טכניקות אלה נחפש מגע אישי, חומרי ולשוני עם טקסטים יהודיים מגוונים, ונהדהד אותם בכתיבה שלנו. נקרא מקורות יהודיים דרך החושים, נעביר אותם בחלומות ובזיכרונות שלנו, ונְפסל מהם טקסטים אישיים משלנו, שאולי גם יאירו מחדש את המקור.
הקורס מיועד לכותבים שרוצים להעמיק את הדיאלוג היצירתי שלהם עם מקורות יהודיים; לאנשים שמחפשים דרך מודעת ומורכבת להתכתב עם המקורות; או לחילופין, דרך אינטואיטיבית ומקורית למשחקי כתיבה עם ארון הספרים היהודי. הקורס יתמקד בחיפוש אחר נקודת המפגש העדינה והמדויקת שבין המקורות היהודיים, לבין הספרות העכשווית וזהותו הייחודית של כל הכותב. הקורס פתוח לאנשים מכל המגזרים ואינו דורש ידע קודם.
מבנה הקורס – שמונה מפגשים "אונליין" (קורס ערב).
חלק ראשון: כל אחד מהמפגשים יעמוד על תפיסה חזותית או לשונית שבה הספרות העכשווית מתכתבת עם המקורות היהודיים, מפרקת אותם ומרכיבה אותם מחדש, קוראת אותם ומאירה אותם באור ייחודי. בחלק הראשון של כל מפגש ננתח יחד יצירות, ונזקק את הטכניקות הספרותיות של הדיאלוג עם המקורות. כמו כן נתייחס לתיאוריות בחקר תרבות, שיסייעו להגדרת ההדהוד בין הטקסטים העכשוויים לבין ארון הספרים היהודי.
חלק שני: החלק השני בכל מפגש יוקדש לכתיבה בעקבות הלימוד, ולקריאת היצירות של המשתתפים. המשוב על תרגילי הכתיבה יעניק לכל כותב כלים לזיהוי הקול האישי שלו, לפיתוח הטקסט שכתב ולעריכתו. כמו כן, הדיון על תרגילי הכתיבה יחדד את הבנת הטכניקות הספרותיות, ויעניק לכלל המשתתפים הזדמנות ללמוד מכל יצירה על הקשבה ספרותית מדויקת וכיווני עריכה.
שיטת הלמידה והמישוב: במהלך הקורס יקבלו התלמידים משימות קריאה למפגש הבא, בדרך כלל טקסט קצר מהמקורות וטקסט עכשווי קצר בעברית. כמו כן, בכל מפגש יוקדש זמן לכתיבה של שירים וסיפורים קצרים בעקבות הלימוד, ולמשוב מקדם על תרגילי הכתיבה.
ליצירת אווירה שיתופית ואינטימית נבקש מכל התלמידות והתלמידים להשתתף בקורס עם מצלמה פתוחה. הקורס מוקלט (לזמן מוגבל) וניתן בעת הצורך למשתתפי הקורס לצפייה חוזרת. **מספר המשתתפים מוגבל לעד 20 איש**
תאריך הקורס:4.11.2025 ועד 30.12.2025 | ימי שלישי 19:00 עד 21:00 (בחג החנוכה לא יתקיים שיעור)
מחיר הקורס: 2,500 שקלים (ניתן לפרוס לתשלומים)
**מקומות אחרונים**
השראה מהמקורות
המפגשים
מטען הקדושה וההיסטוריה בשפה, על פי גרשם שלום. העקדה כמקרה מבחן: העקדה בשירה העברית בהקשרים אישיים, פוליטיים ומגדריים. נקרא יחד משירי משוררים עבריים מודרניים ונעמוד על הטכניקות שבהן המיתוס אוצר משמעויות בתוך שיר המכוון למציאות העכשווית. נכתוב גם אנחנו תוך שימוש במלים טעונות מתוך המקורות.
כתיבת סיפור מקראי מנקודת מבט חדשה תוך שינוי מגדרי, הוספת נקודת מבט ודיבוב השתיקות. דיון בסיפור "היא יוסף" מאת נורית זרחי. נתרגל כתיבה תנ"כית בפרספקטיבה עכשוית.
האינטרטקסטואליות על פי ז'וליה קריסטבה, לימוד על הזרה, ועל אירוניה בספרות. דיון ביצירות עכשוויות שמפרקות ציטוטים מארון הספרים, כדי להרכיב אותם מחדש באופן אחר, ביקורתי או אירוני. נתרגל כתיבה אינטרטקסטואלית וכתיבה אירונית וביקורתית בעקבות ציטוטים מוכרים מארון הספרים.
נבחן את המבנה של יצירה בתוך יצירה, ואת ההשפעה של טקסט קדום בתוך הטקסט החדש. נדון בשתי יצירות עכשוויות שבהן דמות האב מספרת לבן מדרש או אגדה, ונשווה בין הטכניקות הספרותיות השונות המאפיינות כל אחת מהן. נתנסה בכתיבת טקסט חדש ש"בולע" לתוכו אגדה או מדרש.
קריאה ביצירות שמתמקדות בחפץ יהודי: הטלית אצל יהודה עמיחי, והתפילין אצל יונה וולך. נכתוב יצירה שבמרכזה חפץ יהודי המקבל משמעות סימבולית מורכבת.
ננתח יצירות שצורתן הגרפית מתכתבת עם המקורות, לדוגמה ספרות הבנויה כדף גמרא. נדון באופן שבו צורה גרפית משפיעה על הטקסט הכתוב. נתרגל כתיבה שמתחקה אחר יסודות גרפיים וויזואליים של מקורות יהודיים.
אנחנו יודעים איפה ארון הספרים היהודי מתחיל רשמית (אם כי גם זה נתון לוויכוח במחקר) אבל האם ברור לנו איפה ארון הספרים היהודי נגמר? האם הברית החדשה היא חלק מארון הספרים היהודי משום שנכתבה בידי יהודים, על יהודים ועבור יהודים? האם פרויד וקפקא הם חלק מארון הספרים היהודי או שספריהם נמצאים בארון הפסיכולוגיה והספרות הכללית? האם ביאליק ורביקוביץ המהדהדים מן המקורות הם חלק מארון הספרים היהודי? האם ייתכן שערבסקות של אנטון שמאס הוא חלק מהארון הספרים היהודי? ומה קורה לתפילות עבריות בידיו של לאונרד כהן הכותב באנגלית?
השיעור האחרון יוקדש לסיכום הטכניקות שאותן חקרנו במפגשים וללימוד על כתיבת תפילה עכשווית. נדון בכוחן של מילים לברוא עולם ביהדות, בספרות ובאקטואליה. וכמובן, שנסיים בכתיבת תפילות חדשות אישיות או קולקטיביות, ונתרום את דפינו החדשים לארון הספרים היהודי!
