בפרק השני של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארח אצל שי עמית הסופר, המשורר, העורך והמרצה שמעון אדף. שמעון הוא סופר ומשורר, משורר וסופר, אשר נע בין הפרוזה והשירה כבדרך קבע. בשיחה כנה וחשופה שיתף אותנו שמעון כיצד מצא מזור ומקום לעצמו במילים הכתובות. למה ואיך הוא נע בין שירה לפרוזה ובאיזה רגע איבד אמון במילים הכתובות ככאלו שיכולות לתת פרשנות מדוייקת לחוויית והבנת המציאות כפי שהוא תופס אותה – עד ליצירת שפה פרטית משל עצמו בתוך העברית. על מסע חיים בין שדרות לתל אביב, על מתמטיקה ורוח, על פרסום, פרסים וזהויות, בין מדרשי קודש לספרות עולם. על הבחירה ללמד ספרות כדיאלוג נצחי עם עצמו לעומת העריכה אותה בחר להניח כעת בשולי השביל משום שמחייבת אותו להכריע. על מרחב המחייה הייחודי שבו הוא מתרחש ככותב וכאדם.
~*~
שְׁכַר סוֹפְרִים הוא דיאלוג מצולם, שיחות אותנטיות על ספרות ושירה. בכל שבוע יתארח בסלון הספרות של עברית ונוצה וקסת – סופר.ת, משורר.ת, עורכ.ת, חוקר.ת שפה וספרות ועוד, לשיחה (אולי מעט מבוסמת) על מסע חיים, תפיסת עולם ספרותית, כתיבה לצד החיים או ככלי להישארות בחיים, כניסה אל תוך התודעה. ננוע יחד במודע ובתת-מודע של האורח.ת, בין הטקסט לסאב-טקסט של המילים המדוברות בחופשיות, נקלף שכבות של חשיבות עצמית ונטייל במרחבי מחשבותיו, נבין את תפיסת עולמו, ננסה לפרק את היכולת להתבונן ולכתוב את ועל המציאות הנתפסת בחושים. נתרגש ונצחק בין כוחות של שקיעה וצמיחה, נעצור לנשום בין תחנות חיים ובין ספר לספר, עד לפרשנות הפרטית לאופק הספרותי במרחב בו אנו חיים.