בפרק העשרים ואחד של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארח אצל שי עמית הסופר והמשורר יהודה אטלס. וצר על-זמני ורב דורי, כותב שהילדות הישראלית על גווניה עוברת דרך מילותיו הכתובות. יצאנו למסע של כמעט מאה שלמה. בין לגימה ללגימה שוחחנו על ילדותו ועל בגרותו ועל המסע שעדיין נמשך – אל המילה המדויקת של הילד הנצחי והפנימי. צחקנו, התמוגגנו, התרגשנו ואפילו הזלנו דמעה. נשמנו לרגע כדי לאסוף את עצמנו וחזרנו לנוע בשביל חייו עד למסקנה: אכן הילד הזה הוא אתה. הילדה הזו היא את.
~*~
שְׁכַר סוֹפְרִים הוא דיאלוג מצולם, שיחות אותנטיות על ספרות ושירה. בכל שבוע יתארח בסלון הספרות של עברית ונוצה וקסת – סופר.ת, משורר.ת, עורכ.ת, חוקר.ת שפה וספרות ועוד, לשיחה (אולי מעט מבוסמת) על מסע חיים, תפיסת עולם ספרותית, כתיבה לצד החיים או ככלי להישארות בחיים, כניסה אל תוך התודעה. ננוע יחד במודע ובתת-מודע של האורח.ת, בין הטקסט לסאב-טקסט של המילים המדוברות בחופשיות, נקלף שכבות של חשיבות עצמית ונטייל במרחבי מחשבותיו, נבין את תפיסת עולמו, ננסה לפרק את היכולת להתבונן ולכתוב את ועל המציאות הנתפסת בחושים. נתרגש ונצחק בין כוחות של שקיעה וצמיחה, נעצור לנשום בין תחנות חיים ובין ספר לספר, עד לפרשנות הפרטית לאופק הספרותי במרחב בו אנו חיים.