בפרק החמישי של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארח אצל שי עמית המשורר רוני סומק. מענקי המשוררים העבריים, המגלם בעצם קיומו ועשייתו את הישראליות כולה ואת השפה העברית המנציחה את עצמה, חיה, מתחדשת ושוב מנציחה את עצמה. בלתי אפשרי להבין ולנתח את השירה העברית במאה ה21 ללא רוני סומק. יכולתו לראות את הבלתי נראה הופכת את שיריו לציור ואת ציוריו לשיר נטול תבנית. על הילד שנולד בבגדאד, גדל במעברה והתעצם בתל אביב. שמע ערבית, האזין אנגלית, כתב עברית. על אדם שמימדיו תמיד היו גדולים בכל שביל בו התהלך, עד שמצא את מקומו הנינוח במרחב האפשרויות הבלתי מוגבלות שבמילה הכתובה. על נער בקבוצת הנוער של מכבי תל אביב המקבל שם עט מעת לעת וכותב שיר ועוד שיר כמו צעד וחצי. איך הפסיק להסתתר, חדל מלגמגם, יצא אל האור והתחיל לקבל את ייעודו, עלם שהשפה הכתובה בחרה בו וכל שעליו לעשות הוא לתת לה לנבוע מתוכו. בעולם הוא הגולה העיראקי ששותה קפה עם שימבורסקה וספריו מתורגמים לאינספור שפות, ובישראל הוא המורה הנצחי של מאות ואלפים בבית ספר אחד. צבא של איש אחד וחייל נצחי בצבא העברית. השיחה איתו הייתה מופלאה, בכל רגע היה שם סל ניצחון בשניה האחרונה.
~*~
שְׁכַר סוֹפְרִים הוא דיאלוג מצולם, שיחות אותנטיות על ספרות ושירה. בכל שבוע יתארח בסלון הספרות של עברית ונוצה וקסת – סופר.ת, משורר.ת, עורכ.ת, חוקר.ת שפה וספרות ועוד, לשיחה (אולי מעט מבוסמת) על מסע חיים, תפיסת עולם ספרותית, כתיבה לצד החיים או ככלי להישארות בחיים, כניסה אל תוך התודעה. ננוע יחד במודע ובתת-מודע של האורח.ת, בין הטקסט לסאב-טקסט של המילים המדוברות בחופשיות, נקלף שכבות של חשיבות עצמית ונטייל במרחבי מחשבותיו, נבין את תפיסת עולמו, ננסה לפרק את היכולת להתבונן ולכתוב את ועל המציאות הנתפסת בחושים. נתרגש ונצחק בין כוחות של שקיעה וצמיחה, נעצור לנשום בין תחנות חיים ובין ספר לספר, עד לפרשנות הפרטית לאופק הספרותי במרחב בו אנו חיים.