לצוות "נוצה וקסת",
ברצוני להביע תודה גדולה ליעל שכנאי על הקורס המופלא "בנות ואמהות", אותו הובילה בדרך עדינה, רגישה ואמפטית, כפי שהנושא דורש ולמעלה מזאת.
מיד בתחילת הדרך יצרה יעל אווירה נינוחה ומרגיעה בקבוצה, אווירה אינטימית של אמון והכלה. השיעורים היו עשירים בידע ובדוגמאות מן הספרות, והמטלות מגוונות ומאתגרות.
התוצאה הייתה פתיחת הלבבות, כתיבה מעומק הנפש, ואומץ להביט אל המקומות הכי כואבים ולשתף את הקבוצה. יעל אף הגדילה עשות ונתנה משוב אישי לכל אחת ואחת מאיתנו על כל קטע כתוב – בין אם נכתב בזמן השיעור ובין אם היו אלה "שיעורי הבית". היא נתנה גם אפשרות, למי שבחרה בכך, לא לחלוק כל דבר עם הקבוצה, ולהתכתב רק מולה. יעל כיבדה כל בקשה לפרטיות.
השיעור האחרון היה מרגש עד דמעות, כולנו הרגשנו שקרה כאן משהו חשוב, מעמיק ומשפיע גם לעתיד לבוא. אני בטוחה שחלק מן הנשים המרשימות שהיו בקבוצה תמשכנה לכתוב על אמהותיהן ואולי חלק מיצירותיהן יפורסמו בדפוס.
הייתי בכמה וכמה קורסים של נוצה וקסת, נהניתי והשכלתי מכולם ולא נתתי בזמנו את המשוב הראוי. מעט באיחור אני מבקשת לשבח אתכם על בחירת הנושאים והמנחות/מנחים המעולים, ולהודות מעומק הלב לשי, לדנה ולצוות שמאחורי הקלעים וכמובן ליעל שכנאי האחת והיחידה!
גם אם לא נהפוך לסופרות, העידוד לכתיבה, המפגשים עם אנשים/נשים כותבים/ות, הלמידה ההדדית וההזדמנות להתמודד עם רגשות חבויים מול הנייר או המסך, הם מזון רוחני לנפש, במיוחד בתקופה הקשה בה אנו חיים.
בתודה ובברכה,
שרה