פנינה תל-דן

תודה למנהלי הקורס, "נוצה וקסת"  לכתיבת ספרות, ולמנהלת המקסימה שלהם, על הנגשת הספרות לאוהביה

באחד המשובים שקיבלתי כמענה למטלה שהכנתי בעקבות אחת ההרצאות היותר מלבבות ומכוננות ששמעתי במסגרת  הקורס, כוניתי "עלמתי הצעירה". בתחילת העשור השישי לחיי אני מרגישה באמת ובתמים כעלמה צעירה מלאת תשוקת יצירה, נלהבת ונפעמת מהעולם המרתק שבראתי לעצמי דווקא בתקופת קורונה הידועה לשמצה. עולם, שקרם עור וגידים בעקבות מתנה נפלאה ומרגשת  שהענקתי לעצמי.

מהי המתנה אתם שואלים? קורס לרכישת כלים ספרותיים מפי עשר נשים עוצמתיות שהן אושיות ספרות פורצות דרך קורסי הכתיבה של  "נוצה וקסת".

הכתיבה הייתה מאז ומעולם משאת נפש שלי. אך החיים וסביבה בלתי תומכת באקדמיה ובסדנאות מאכזבות לכתיבה, קודמות, גרמו לי לכתוב כול חיי אך ורק למגירה. בסוף, העשור החמישי לחיי התחלתי בלוג אותו זנחתי והחבאתי והוא שימש לי יותר כמגירה להטמנת כתיבתי, במקום פלטפורמה לפרסום יצירותיי.  אך כידוע "המגרה אינה מחזירה אהבה".

בקורס אותו הענקתי לעצמי במתנה, פגשתי עשר נשים מרשימות ומקסימות, שהשאירו כול אחת בתחומה ובדרכה המיוחדת, חותם בל יימחה בשדה הספרות העברית. שמעתי מפיהן במהלך הקורס, תובנות מעמיקות בשיחה בלתי אמצעית ומלבבת, מלאת דוגמאות ונתינה נדיבה של שפע כלים מרשימים לכתיבה.

בקורס הזה, בתחילת העשור השישי לחיי למדתי לראשונה, להעז, לפרוץ קדימה ולתת מקום לתשוקת היצירה שלי.

בעקבות המשובים וההרצאות המגוונות מלאות ההשראה והמרנינות בחדשנותן, הלכתי בגילי המופלג עד מאוד,  ופתחתי דף בפיסבוק בשם "סיפורים ומחשבות" והחלטתי לשחרר על פלטפורמה זו את יצירותיי לעולם בצורה מסודרת, עם קישור לבלוג שלי בו מופיעים הסיפורים במלואם.

תוך פחות מחודש קיבלתי בקשות חברות מאנשים וקבוצות שונות בתחום הספרות. כיום אני מנהלת שיחות  בנושאי ספרות וחולקת יצירות ומשובים עם מעל אלף חברים בפיסבוק.

בדרך כלל  נתבקשנו לכתוב תרגילים באורך של עד 250 מילים על-מנת לקבל עליהם משובים מהסופרות או ממנהלי הקורס. אני כתלמידה מאוד לא ממושמעת, שההרצאות, השיחות והתרגילים עוררו בי יצירתיות, שקעתי כדרכי בקודש, בעקבות התרגיל לכתיבת סיפורים. למרות שהטרחתי אותן בקריאת טקסט יותר ארוך ומורכב,  זכיתי לקבל משובים מושקעים מסופרות מפורסמות ועסוקות, שטרחו לקרוא את שכתבתי והתייחסו לטקסטים בצורה מקצועית. המשובים כללו עצות ותובנות שסייעו לי לקרא מחדש בצורה מפוקחת את שכתבתי וסייעו לי לבצע עריכה עצמית שללא ספק שיפרה ושכללה בכמה רמות את כתיבתי. הערותיהן הבונות והמקצועיות גרמו לי לנסות לעמוד ברף הגבוה שכתיבתן והתייחסתן המקצועית  הציבה לי.

אחד המשובים היותר משכילים ואינטליגנטיים שקיבלתי היה משוב מוקלט מפי שי גולדן שהתגייס לקצר את ההמתנה למשוב וסייע במתן המשובים. כבודו לא התמהמה, הפשיל שרוולים ושלח משוב מושקע ומלא עצות מועילות לשיפור הסיפור ששלחתי.

אצטט כאן את תודתי אליו למשוב שקיבלתי:

שי היקר,

תודה רבה על תגובתך המושקעת ועל העצות הבונות לשכלול ושיפור כתיבתי. אצטרך להבשיל זמן מה, עד שאוכל לקלוט אותן במלואן, ולהטמיע אותן בכתיבתי כך שיקבלו ביטוי גם למטלות הבאות ולכתיבה בכלל.

אני רוצה לשבח אותך על השיטה, אותה אנצור לשימושים עתידיים. זו שיטה שאני קוראת לה שיטת "הסנדוויץ"'. שבחים, אם יש, בתחילת המשוב, הערות ועצות בונות לשיפור, הכוללות ביקורת בונה ומאירת עיניים  ושוב שבחים ודברי עידוד בסוף המשוב. שאפו. למדתי, קיבלתי ביקורת בונה ומפוקחת בלא ההשפלה או ביקורת מצמיתה, שהייתה נחלתי בסדנאות משמימות וכושלות במקומות אחרים, בהן השתתפתי בעבר.

שאפו לנוצה וקסת, לשני השיים, שנתנו לי שי לחיים וכמובן לליטל המקסימה, האדיבה והיעילה שבלא תמיכתה הדברים לא היו מתנהלים למשעי.

בברכת תודה והערכה,

פנינה תל-דן