בפרק השלושים ושניים של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארח אצל שי עמית המשורר הסופר וחוקרת הספרות, פרופ' מירון איזקסון. התהלכנו יחד בשבילי יצירתו ודיברנו על הקשר העדין שבין אמונה לבין כתיבה, על הרצון להביט בעולם בעיניים פקוחות מבלי לוותר על הפליאה, ועל האפשרות למצוא בשירה מרחב שבו שאלות גדולות אינן מחייבות תשובות מוחלטות. שוחחנו על אהבה, משפחה, זיכרון, אחריות ועל מקומו של האדם מול הזמן החולף. מירון שיתף אותנו במחשבותיו על הספרות העברית, על השפה כבית רוחני ועל הצורך להמשיך לכתוב גם כאשר נדמה שכבר נאמר הכול. נדמה כי לאורך השנים פיתח קול ייחודי המשלב צניעות, רגישות ואמונה עמוקה באדם וביכולתו להתבונן בעצמו ובעולם. בין מעט הלגימות, הבנו כי עבור מירון השירה איננה רק מלאכת מילים אלא דרך חיים. ניסיון מתמשך לחבר בין הרוח לבין היומיום, בין הנשגב לפשוט, ובין האדם לבין מה שגדול ממנו. אולי משום שזו, בסופו של דבר, שירת המאמין.
~*~
שְׁכַר סוֹפְרִים הוא דיאלוג מצולם, שיחות אותנטיות על ספרות ושירה. בכל שבוע יתארח בסלון הספרות של עברית ונוצה וקסת – סופר.ת, משורר.ת, עורכ.ת, חוקר.ת שפה וספרות ועוד, לשיחה (אולי מעט מבוסמת) על מסע חיים, תפיסת עולם ספרותית, כתיבה לצד החיים או ככלי להישארות בחיים, כניסה אל תוך התודעה. ננוע יחד במודע ובתת-מודע של האורח.ת, בין הטקסט לסאב-טקסט של המילים המדוברות בחופשיות, נקלף שכבות של חשיבות עצמית ונטייל במרחבי מחשבותיו, נבין את תפיסת עולמו, ננסה לפרק את היכולת להתבונן ולכתוב את ועל המציאות הנתפסת בחושים. נתרגש ונצחק בין כוחות של שקיעה וצמיחה, נעצור לנשום בין תחנות חיים ובין ספר לספר, עד לפרשנות הפרטית לאופק הספרותי במרחב בו אנו חיים.