יסודות השירה

בשיעור הראשון נבחן את אחת השאלות היסודיות ביותר העומדות בבסיס הקורס: מה הופך שפה לשפת שירה? נעמוד על קווי הדמיון והשוני בין השפה הפואטית לבין השפה היומיומית שבה אנו מדברים, כותבים הודעה או מנסחים סיפור, ונבחן כיצד השיר מעניק למילים תפקידים ומשמעויות החורגים מן השימוש הרגיל בהן. נעסוק במידת הדחיסות של השפה השירית, בריבוי המשמעויות, במקצב, בחזרות ובבחירה המדויקת של מילים, ונראה כיצד בשירה גם הצליל, המיקום של המילה על הדף והיחסים בין המילים עשויים להפוך לחלק מן המשמעות. באמצעות קריאה וניתוח של שירים מן השירה העברית ומשירת העולם ננסה לזהות את המאפיינים המייחדים את השפה הפואטית, ובהמשך נעבור להתנסות בכתיבה שתאפשר לנו לבחון באופן מעשי כיצד שינוי קטן בשפה יכול להפוך משפט לשיר.

בשיעור זה נעסוק בקשר ההדוק והבלתי נפרד שבין תוכן לצורה בשירה, ונבחן כיצד לא רק מה שהשיר אומר קובע את משמעותו, אלא גם האופן שבו הוא בוחר לומר זאת. נעמוד על היחסים שבין המילים, המבנה, השורות, הבתים, הקצב והאמצעים הפואטיים לבין הרעיון, הרגש או הסיפור שהשיר מבקש להעביר, ונראה כיצד שינוי צורני יכול לשנות את משמעותו של אותו תוכן עצמו. נקרא שירים שבהם הצורה אינה רק כלי להעברת מסר אלא חלק מהותי ממנו, ונבחן מה קורה כאשר ה"איך" וה"מה" מתנגשים, משלימים זה את זה או יוצרים מתח ביניהם. דרך הקריאה והכתיבה נלמד להתייחס לצורה כאל בחירה אמנותית מודעת, ולגלות כיצד עבודה מדויקת על המבנה יכולה להעמיק ולהעצים את התוכן שהשיר מבקש להביע.

בשיעור זה נכיר צורות קלאסיות מרכזיות בתולדות השירה, ובהן הסונט, הווילאנל וצורות שיריות נוספות, ונבחן את האפשרויות האמנותיות שהן מציעות למשורר. נלמד כיצד מבנה קבוע של שורות, בתים, חריזה וחזרות אינו בהכרח מגבלה, אלא יכול לשמש מסגרת יוצרת המייצרת קצב, מתח, הדהוד ומשמעות. נבחן כיצד דרישותיה של צורה מסוימת משפיעות על בחירת המילים ועל התפתחותו של השיר, ומה מתרחש כאשר התוכן מתנגש עם המבנה או דווקא מוצא בו את צורת הביטוי המדויקת ביותר. באמצעות קריאה בשירים שנכתבו בצורות קלאסיות והתנסות בכתיבה על פי כללים מוגדרים, נגלה כיצד מפגש עם מסורות שיריות מן העבר יכול להרחיב את ארגז הכלים של המשורר גם בכתיבה עכשווית.

בשיעור זה נעמיק בשני האמצעים הפואטיים המרכזיים והעוצמתיים ביותר בשירה: המטפורה והדימוי. באמצעות דוגמאות מן השירה העברית ומשירת העולם נבחן כיצד משוררים יוצרים קשרים חדשים ומפתיעים בין דברים, רעיונות וחוויות, וכיצד חיבור בין עולמות רחוקים לכאורה יכול להעניק למילה משמעות נוספת ולהרחיב את עולמו של השיר. נבחין בין מטפורה לדימוי ונבחן את האפשרויות השונות שכל אחד מהם מציע, אך גם את הסכנות שבשימוש בדימויים צפויים או במטפורות שאינן מוסיפות דבר לטקסט. נלמד כיצד ליצור דימוי שאינו רק "מקשט" את השיר אלא משנה את האופן שבו אנו מבינים אותו, ומדוע מטאפורה טובה יכולה להפוך רעיון מופשט לחוויה מוחשית. דרך קריאה, ניתוח והתנסות בכתיבה נפתח יכולת ליצור שפה פואטית אישית, מדויקת ומקורית יותר.

בחלקו השני של העיסוק במטפורות ובדימויים נעבור מן השאלה כיצד פועלים האמצעים הפואטיים אל השאלה מה הם יכולים לגלות על המשורר ועל עולמו. באמצעות דוגמאות מן השירה העברית ומשירת העולם נבחן כיצד דימויים ומטפורות חוזרים, משתנים ומתפתחים בתוך יצירתו של משורר, וכיצד הם עשויים להפוך לחלק מן הקול האישי והפואטי שלו. נעסוק בקשר שבין הדימוי לבין זיכרון, רגש, חוויה ותפיסת עולם, ונראה כיצד בחירה בדימוי מסוים אינה רק בחירה אסתטית אלא גם דרך להתבונן במציאות ולנסח אותה מחדש. מתוך הקריאה נעבור לכתיבה וננסה לזהות אילו דימויים ומטפורות חוזרים אצלנו באופן טבעי, ומה הם יכולים לספר על הדרך האישית שבה אנחנו חווים את העולם. כך יהפוך האמצעי הפואטי מטכניקה נלמדת לכלי שבאמצעותו אפשר להתקרב אל הקול השירי האישי.

בשיעור זה נעסוק באחד הממדים המרכזיים והפחות מודעים של השירה: הממד הצלילי והמוזיקלי. נבחן כיצד צלילן של המילים, הקצב, החזרות, ההדגשות והמעברים בין הברות יכולים להשפיע על משמעות השיר ועל האופן שבו הוא נחווה, ונראה כיצד המוזיקה של השיר עשויה ליצור מתח, רוך, תנועה, כובד או קלילות גם מעבר למשמעות המילולית של המילים. נעסוק גם בחריזה: נשאל מתי היא משרתת את השיר ומתי היא עלולה להפוך למגבלה, ונכיר אפשרויות שונות של חריזה ואת האופן שבו ניתן להשתמש בה באופן מודע וגמיש. באמצעות קריאה בקול, האזנה וניתוח של שירים מן השירה העברית ומשירת העולם, נבחן את היחסים בין צליל למשמעות ונגלה כיצד הקשבה למוזיקה הפנימית של השיר יכולה להפוך לכלי משמעותי בתהליך הכתיבה והעריכה.

בשיעור זה נרחיב את המבט אל המנעד הרחב של הסוגות והגישות בשירה, ונבחן כיצד בחירה בז'אנר מסוים משפיעה על הקול, התוכן, הצורה והעמדה של השיר. נכיר, בין היתר, שירת אוונגרד, שירה וידויית ושירה פוליטית, ונעמוד על המאפיינים הפואטיים והתרבותיים שהופכים כל אחת מהן לאופן כתיבה מובחן. נבחן כיצד משוררים משתמשים בשירה כדי לערער על מוסכמות, לחשוף את העצמי, להגיב למציאות החברתית והפוליטית או ליצור צורות חדשות של ביטוי, ונשאל האם גבולות בין ז'אנרים הם הכרחיים או דווקא נקודת מוצא ליצירה. באמצעות קריאה בשירים מגוונים ודיון משותף נבחן את האפשרויות שכל סוגה פותחת בפני הכותב, ונחשוב כיצד היכרות עם מנעד רחב של כתיבה שירית יכולה להרחיב את הבחירות הפואטיות שלנו ולסייע לנו למצוא את הקול והצורה המתאימים לשיר שאנו מבקשים לכתוב.

בשיעור המסכם נעסוק באחת השאלות המורכבות והמרתקות בעולם השירה: האם אפשר לתרגם שיר משפה אחת לאחרת מבלי לאבד את מה שהופך אותו לשיר? נבחן את המתח שבין נאמנות למקור לבין יצירה מחודשת, ונשאל מה קורה למטאפורות, לדימויים, למוזיקה, לקצב, לחריזה ולמשמעויות כאשר שיר עובר משפה ותרבות אחת לאחרת. נקרא דוגמאות לתרגומי שירה ונשווה בין גרסאות שונות של אותו שיר, כדי לבחון אילו בחירות עשו המתרגמים ומה הרוויח השיר ומה איבד בדרך. לאחר מכן נתנסה בעצמנו בתרגום שיר, גם ללא ניסיון מוקדם בתרגום, ונגלה כיצד המפגש עם טקסט קיים דרך מלאכת התרגום יכול לחדד את ההקשבה למילה, לצליל, לקצב ולמבנה, ובעיקר להעמיק את ההבנה שלנו במהותה של השירה.