ממואר קצר

מהו ממואר, ומה הופך אותו לשונה מזיכרונות, מסיפור חיים או מאוטוביוגרפיה? במפגש הראשון ניכנס אל סגנון הכתיבה המרתק ביותר בכתיבה אישית, ונבחן את המתח המובנה בו בין חוויית החיים לבין האופן שבו היא מקבלת צורה ספרותית. נכיר עקרונות יסוד של כתיבת ממואר, דווקא מתוך ההבנה שמדובר בזרם שמסרב להיכנס בקלות להגדרות נוקשות, ונבחן כיצד בחירה בנקודת מבט, בזמן, בפרטים ובאופני הסיפר יכולה להפוך זיכרון אישי ליצירה ספרותית ייחודית. נקרא סיפור קצר ונחלץ מתוכו טכניקות וכלים מעוררי השראה, שאותם נוכל ליישם מיד בהתנסות בכתיבת ממואר קצר.

איך מספרים חיים שלמים בקצרה? לצד שאלה זו נבחן גם את השאלה ההפוכה: האם אירוע שנמשך זמן קצר במציאות יכול להפוך בכתיבה לסיפור חיים? במפגש נבחן את הממואר דרך שתי אפשרויות ספרותיות שונות: הסיפור הקצר לעומת הרומן, ונחקור את המתח שבין משך החוויה לבין היקף הטקסט. נעסוק בבחירתם של אירועים מכוננים, בשאלה מה הופך רגע מסוים בחיים לחומר ספרותי, ובדרכים שבהן אפשר להרחיב רגע קצר, או לחלופין לדחוס תקופה שלמה לכמה עמודים. נקרא סיפור קצר שמכיל חיים שלמים של כמה דורות, ומנגד נקרא קטע מתוך "האירוע" של זוכת פרס נובל לספרות אנני ארנו, ונבחן כיצד חוויה אישית וממוקדת יכולה לקבל עומק ומשמעות ספרותית. מתוך הקריאה נעבור לכתיבה וניצור ממוארים קצרים על אירועים משמעותיים שהותירו בחיינו חותם ארוך.

כיצד מספרים סיפור חיים בשיר, שאינו בהכרח נרטיבי? כיצד מאפייני השיר משפיעים על הממואר, ולהיפך? במפגש נבחן את המפגש בין כתיבה אוטוביוגרפית לבין שירה, ונראה כיצד זיכרון, חוויה וסיפור חיים יכולים לקבל צורה גם ללא עלילה רציפה או מהלך כרונולוגי. נקרא שירי־ממואר שונים ונבחן כיצד אמצעים פואטיים כמו דימוי, מטפורה, קצב, חזרתיות והשמטה מעצבים את הזיכרון והופכים אותו לחומר ספרותי. מתוך הקריאה נעבור להתנסות בכתיבה וניצור שיר־ממואר אישי, שיאפשר לנו לבחון מבפנים את האפשרויות שמציע המפגש בין שני דגמים ספרותיים הפוכים.

מה קורה כאשר סיפור חיים נכתב כמכתב, ופונה אל אדם מסוים במקום אל קורא אנונימי? כיצד דמות הנמען, ידיעותיו, וחלקו בסיפור החיים משפיעים על אופן פרישת המידע בממואר, על אמינות המספר, ועל תפקידו של הקורא ביצירה? במפגש נבחן ממוארים הכתובים כמכתבים, לצד מכתבים אמיתיים שאוגדו לספר בדיעבד. נתמקד בספרו של אושן וונג לזמן קצר יש שנו קסם, ונראה כיצד צורת המכתב מאפשרת לגעת בזיכרון האישי, ביחסים בין הכותב לנמען ובפער שבין מה שנאמר לבין מה שנותר בלתי נאמר. מתוך הקריאה נבחן את האפשרויות שהמכתב מציע לכתיבה ממוארית אישית, ישירה ואינטימית.

נכיר צורות שונות של ממואר מקוטע, ובהן רשימות וממואר קטלוגי, ונבחן כיצד בחירה במבנים כאלה משנה את היחסים בין זמן, זיכרון ומשמעות. חלק מצורות אלה נכתבות בזמן אמת במהלך החיים וחלקן בפרספקטיבה מאוחרת. חלקם מכתבי היד פורסמו על ידי הכותבים וחלקם נמצאו לאחר מותם, וכך נחשפו חייהם ורגשותיהם הכמוסים ללא רשותם, ואוגדו בדיעבד ליצירה ספרותית שלמה. נבדוק מהו החוט המקשר בין פיסות הזיכרון המקוטעות ביצירות אלה, וכיצד הרשימות הקצרות מצטרפות לסיפור חיים גם אם אינן בנויות ברצף לינארי. נקרא מתוך ספר הכרית מאת סיי שונגון, בת המאה העשירית, ומתוך המתנה ספר צילומים ורשימות מאת שירז גרינבאום. נבחן כיצד כל אחד מהם הופך מקטעים, רשימות וזיכרונות ליצירה ספרותית שלמה. נכתוב בעצמנו רשימות וקטעי יומן ונחשוף את סיפור חיינו מתוך זווית ראיה מקורית ומפתיעה.

מה קורה כאשר סיפור החיים אינו נכתב כרצף, אלא נבנה מחלקים, קטעים ורסיסי זיכרון? נראה כיצד דווקא המבנה המקוטע יכול לשקף את האופן שבו הזיכרון פועל: אסוציאטיבי, חלקי, לא תמיד כרונולוגי ולעיתים בלתי צפוי. נבחן כיצד בחירה במבנים כאלה משנה את היחסים בין זמן, זיכרון ומשמעות. נעמוד על האופן שבו קטעי התבוננות מספרים על המתבונן לא פחות מאשר על מושא ההתבוננות. נבדוק סוגיות השתקפות וכתיבה על אנשים אחרים ועל סיטואציות מקריות שהמספר עד להן. נתמקד בכתיבה ממוארית שאינה כתובה ברצף נרטיבי, אלא במקטעים שלכאורה אינם מתפתחים ואינם מספרים סיפור חיים לינארי וקוהרנטי. בהמשך לשיעור הקודם, נחקור איך לכתוב סיפור חיים נרטיבי, המשכי, מתפתח בצורת כתיבה שבורה, רגעית, קצרה? נקרא פרגמנטים בספרה של אסתר אורנר פיסות קטנות של פרוזה יומיומית, ונמקם אותה במסורת הצרפתית החדשה של כתיבת ממואר בפרגמנטים. נבחן כיצד רגעים קטנים של התבוננות יכולים להפוך לחומר ממוארי, וכיצד השילוב בין קטעי ההתבוננות לכתיבה קצרה יוצר דרך ייחודית לספר על זיכרון, חוויה ועולם פנימי. מתוך הקריאה וההתבוננות הפנימית והחיצונית נכתוב את הפרגמנטים שלנו.

סיפורי חיים וסיפורי מסע לעתים מקבילים. נקרא סיפורי מסע מתרבויות שונות, ביניהם יצירות הייבון – ז'אנר יפני המשלב קטעי התבוננות עם שירה, ומאפשר לתפוס רגע, מקום או חוויה דרך תנועה בין התבוננות במציאות לבין התמציתיות של הכתיבה, ועומד על הקשר שבין התקדמות לעצירה. נחקור את הקשר בין תנועה למבט, בין החוץ לפנים, בין המסע האישי לקולקטיבי. נכתוב את סיפורי המסע היומיומיים שלנו, ואת סיפורי המסע הגדול והחד פעמי שלנו – את סיפור יציאת מצרים הפרטי של כל אחד מאיתנו.

מפגש סיכום עם הנחייה וכלים מעשיים להמשך כתיבה לאחר הסדנה. דיון על מהו הממואר – אותה צורת כתיבה חמקמקה שהגדרנו במהלך הקורס? האם אפשר להגדיר אותו כז'אנר בפני עצמו או שהוא צורת מסירה החבויה בז'אנרים אחרים? מהם גבולות הממואר? עד כמה הממואר מתעד עובדות, וכמה מקום הוא פותח ליצירה מקורית או אפילו להמצאה בדיונית? מה קורה כשמקבצים הרבה ממוארים קצרים יחד – האם מתקבל ממואר ארוך או שממואר ארוך הוא שונה במהותו? נגדיר כלים מעשיים להפיכת הכתיבה לשגרה פעילה, גם לאחר הקורס, ונבחר במשימות ריאליות לכל משתתף ומשתתפת בהתאם לציפיותיה/ו ושאיפותיה/ו. ננעץ ביומן נקודות זמן להמשך תרגול שרירי הכתיבה ולשם פיתוח תרגילי הכתיבה הקצרים מהסדנה לכדי יצירות שלמות.