פרוזה
10 סופרות וסופרים
מועד הקורס:
2.2.2027 ועד 13.4.2027
(בחג פורים לא יתקיים שיעור)
ימי שלישי ערב 19:00 עד 21:00
קורס מקוון, המועבר אונליין בZOOM.
מאסטרקלאס בכתיבה ספרותית
תוכנית לימודים מקיפה בכתיבת סיפורת ופרוזה | עשרה מפגשים אונליין (בזום) בהנחיית 10 מהסופרות והסופרים הבולטים בישראל
כתיבה ספרותית היא מלאכה המשלבת כישרון, ידע, מיומנות והיכרות מעמיקה עם עקרונות היצירה הספרותית. כתיבת פרוזה וסיפורת מחייבת שליטה במגוון רחב של אמצעים וטכניקות: החל מגיבוש רעיון ובניית עולם סיפורי, דרך עיצוב דמויות, פיתוח עלילה, נקודת מבט, קול ומבע ספרותי, ועד לעבודה עם שפה, סגנון ומבנה.
קורס המאסטרקלאס מציע תוכנית לימודים מקיפה ושיטתית, המאגדת עשר התמחויות שונות במלאכת הכתיבה, בהנחיית עשר מהסופרות והסופרים הבולטים בישראל. כל מפגש מוקדש להיבט מוגדר של היצירה הספרותית, ומאפשר להעמיק בעקרונותיו, להכיר את האפשרויות הגלומות בו ולרכוש כלים וטכניקות ליישומו.
החיבור בין נקודות המבט, הניסיון המקצועי וגישות העבודה של עשרת המנחים מאפשר למשתתפים לגבש תמונה רחבה של מלאכת הכתיבה ולרכוש ארגז כלים עשיר ומגוון לעבודה עצמאית על יצירותיהם. מטרת הקורס היא להקנות ידע עיוני ומעשי ביסודות הכתיבה הספרותית, לפתח מיומנויות כתיבה וחשיבה ספרותית, להרחיב את מנעד האפשרויות היצירתיות ולספק למשתתפים כלים שיטתיים לעבודה על סיפורים ויצירות פרוזה.
מבנה הקורס ומתכונת הלימוד
הקורס כולל עשרה מפגשים מקוונים, בני כשעתיים כל אחד. כל מפגש משלב לימוד עיוני, הדגמות וניתוח ספרותי עם תרגול כתיבה מעשי.
חלק ראשון: הרצאה, עיון והקניית ידע
כל מפגש יוקדש לנושא מרכזי במלאכת הכתיבה, בהתאם לתחום התמחותו של המנחה. במסגרת המפגש נלמד עקרונות יסוד, נבחן טכניקות כתיבה, ננתח דוגמאות מתוך יצירות ספרותיות ונכיר דרכי עבודה מגוונות. הדגש יהיה על הבנת המנגנונים הספרותיים ועל רכישת כלים מעשיים ליישומם.
חלק שני: תרגול, התנסות ומשוב
בחלקו השני של כל מפגש יתנסו המשתתפים ביישום העקרונות והטכניקות שנלמדו באמצעות תרגילי כתיבה ייעודיים. התרגול יאפשר לבחון אפשרויות ספרותיות שונות, לפתח מיומנויות וליישם את הידע הנרכש בעבודה עצמאית. בכל מפגש יתקיים סבב הקראות מדגמי למשתתפים המעוניינים בכך, שבמסגרתו יינתן משוב מקצועי וממוקד ממנחה המפגש.
משובים כתובים
לצד הלמידה והמשוב במסגרת המפגשים, יוכלו המשתתפים לשלוח את תרגילי הכתיבה למייל עבודות ייעודי ולקבל משוב כתוב מהסופרת גלית דהן קרליבך.
ליצירת אווירה שיתופית ואינטימית נבקש מכל התלמידים להשתתף בקורס עם מצלמה פתוחה. הקורס מוקלט (לזמן מוגבל) וניתן בעת הצורך למשתתפי הקורס לצפייה חוזרת.
**מספר המשתתפים מוגבל לעד 40 איש**
**מקומות אחרונים**
פרטים נוספים.
תאריכים:
2 פברואר, 2027 - 13 אפריל, 2027
זמנים:
ימי שלישי (ערב) 19:00 - 21:00 (ZOOM)
מחיר:
2,800 ₪
סוג הקורס:
בית הספר של נוצה וקסת
סילבוס הקורס.
התחקיר הוא הרבה מעבר לשלב איסוף המידע המקדים לכתיבה; הוא אחד הכוחות המעצבים את עולמה של היצירה הספרותית, את הדמויות המאכלסות אותה ואת המציאות שבתוכה היא מתרחשת. במפגש נבחן את מקומו של התחקיר בתהליך היצירה ואת האופן שבו ידע היסטורי, תרבותי, חברתי, פסיכולוגי ומדעי הופך לחומר גלם ספרותי. נעסוק בשאלה כיצד התחקיר משפיע על בניית הדמויות, על עולמן הפנימי, על מניעיהן ועל התנהגותן; כיצד הוא מעצב את התפתחות העלילה, את ההקשר ההיסטורי והחברתי ואת ההיגיון הפנימי של העולם הבדיוני. נבחן את היחסים שבין עובדה לבדיה, בין נאמנות למציאות לחירותו של הכותב, ובין דיוק עובדתי לבין האמת הספרותית שאינה בהכרח זהה לאמת ההיסטורית. כמו כן, נעסוק בבחירת מקורות המידע, בהערכת מהימנותם, בהיקף התחקיר הנדרש ובשאלה כיצד להטמיע ידע בתוך היצירה מבלי להפוך את הסיפור למסמך תיעודי או להעמיס עליו מידע עודף. מתוך כך נבקש להבין כיצד תחקיר מעמיק אינו רק מעניק ליצירה אמינות ועושר פרטים, אלא עשוי לשנות את כיוון הכתיבה, לחשוף אפשרויות עלילתיות חדשות ולהעניק לסיפור את עומקו, מורכבותו ותוקפו הספרותי.
הפתיחה הספרותית היא אחד הרכיבים המכריעים בעיצובו של הטקסט הנרטיבי, והיא נושאת תפקידים החורגים מעצם הצגת הסיפור והנעת העלילה. במפגש נבחן את הפתיחה כבחירה פואטית ונרטולוגית, ונעמוד על האופנים שבהם החלטות הנוגעות למשפט הראשון, לנקודת המבט, למיקום בזמן, להצגת הדמויות ולמידת המידע הנמסר לקורא מעצבות את אופיו של הסיפור ואת אופק הציפיות שלו. באמצעות קריאה השוואתית וניתוח של פתיחות מתוך יצירות ספרותיות, נבחן אסטרטגיות פתיחה שונות, את המשמעויות האסתטיות והפרשניות הנגזרות מהן ואת היחסים שהן מכוננות בין המספר, הטקסט והקורא. מתוך כך נבקש להבין כיצד פתיחה אינה רק שער אל היצירה, אלא מנגנון ספרותי מרכזי המניח את היסודות למבנה, למשמעות ולחוויה הנרטיבית כולה.
יצירתה של יצירה ספרותית מחייבת את הכותב לברוא עולם בעל היגיון פנימי, חוקים, גבולות ואפשרויות, ולבנות עבורו ארכיטקטורה סיפורית שתעניק לו צורה, תנועה ומשמעות. במפגש נבחן את מלאכת בריאת העולם הספרותי ואת הקשר ההדוק שבין העולם הבדיוני, המבנה הסיפורי והתפתחות העלילה. נעסוק באופן שבו רעיון ראשוני הופך למערכת עלילתית מגובשת, כיצד מתכננים ומארגנים את מרכיבי הסיפור, בונים רצף של אירועים המבוסס על סיבתיות והכרח, ומייצרים מתח, ציפייה ותפניות. נבחן את היחסים שבין חוקי העולם לחוקי העלילה, את תפקידם של קונפליקטים, מכשולים והפתעות בהנעת הסיפור, ואת האופן שבו בחירות מבניות מעצבות את חוויית הקריאה ואת גילוי המשמעות. לצד זאת, נעמיק במושג ״השעיית הספק״ ובאמצעים שבאמצעותם הכותב משכנע את הקורא להיכנס לעולם שברא ולקבל את חוקיו, גם כאשר הם חורגים מגבולות המציאות המוכרת. מתוך כך נבקש להבין כיצד ארכיטקטורה סיפורית אינה רק שלד שעליו נבנה הסיפור, אלא מנגנון אמנותי המאפשר לעולם הבדיוני להתקיים, לעלילה להתפתח ולחוויה הספרותית להפוך למשכנעת ובעלת משמעות.
הדמות הספרותית היא אחד מיסודותיו המרכזיים של המעשה הנרטיבי, והיא נבנית מתוך מערכת מורכבת של מאפיינים פסיכולוגיים, ביוגרפיים, חברתיים ותרבותיים. במפגש נבחן את תהליך עיצובה של דמות ספרותית אמינה, רב־ממדית ובעלת עומק, ונעמוד על האמצעים שבאמצעותם מעניק הכותב לדמויותיו זהות, קול, מניעים ועולם פנימי. נעסוק ביחסים שבין אופייה של הדמות לבין פעולותיה, ברצונות ובקונפליקטים המניעים אותה, במתח שבין המודע והלא־מודע ובאופן שבו נסיבות חיצוניות ומערכות יחסים מעצבות את התפתחותה לאורך היצירה. כמו כן, נבחן את ההבחנה בין דמות שטוחה לדמות עגולה, בין אפיון ישיר לאפיון עקיף, ואת הדרכים שבהן ניתן לחשוף את עולמה הפנימי של הדמות באמצעות דיאלוג, התנהגות, זיכרון ופעולה. מטרת המפגש היא להעמיק בהבנת הדמות לא רק כמרכיב בעלילה, אלא כישות ספרותית מורכבת שבאמצעותה נוצרים משמעות, מתח והזדהות.
הדיאלוג הספרותי הוא אחד האמצעים המרכזיים שבאמצעותם נבנים עולמה של היצירה, דמויותיה והיחסים המתקיימים ביניהן. צורתו ותפקידיו השתנו והתפתחו לאורך ההיסטוריה הספרותית, מראשית הופעתו במסורות הספרותיות והדרמטיות ועד לביטוייו בספרות בת זמננו ולאפשרויות הגלומות בו בעתיד. במפגש נבחן כיצד נולד הדיאלוג הספרותי, כיצד עוצב והתפתח בתקופות שונות, ואילו תמורות חלו באופן שבו סופרים מייצגים את הדיבור האנושי והופכים אותו לחומר גלם אמנותי. נעסוק בדיאלוג לא רק כאמצעי להעברת מידע ולהנעת העלילה, אלא כמנגנון מורכב לחשיפת רבדים סמויים באישיותן של דמויות, לביטוי מתחים וקונפליקטים וליצירת משמעות שאינה נאמרת במפורש. נבחן כיצד מעניקים לכל דמות קול ייחודי, כיצד יוצרים הבחנה לשונית וסגנונית בין דמויות, כיצד בונים שיחה שיש בה מתח, קצב ותנועה, ומה תפקידן של שתיקות, התחמקויות, חזרות ותת־טקסט. באמצעות קריאה וניתוח של דיאלוגים מיצירות מתקופות שונות נעמוד על הקשר שבין המסורת הספרותית לבין החידושים שחוללו בה סופרים לאורך הדורות, נבחן את ההבדל בין שיחה טבעית לבין דיאלוג בעל ערך ספרותי, וננסה להבין כיצד התפתחו דרכי הייצוג של השיחה בספרות, כיצד הן פועלות כיום ולאילו כיוונים הן עשויות להתפתח בעתיד.
המפגש יבחן את האפשרויות הספרותיות הגלומות בחומרים מן המציאות ובפרט בזיכרון האישי, בסיפור המשפחתי ובתיעוד החיים. נעסוק בהבחנות שבין אוטוביוגרפיה, ממואר, ביוגרפיה, ספרות תיעודית וסיפורת בדיונית, ובאופן שבו חומר ביוגרפי הופך ליצירה בעלת מבנה ומשמעות ספרותית. נבחן את פעולתו של הזיכרון כחומר כתיבה, את הפער שבין חוויה להיזכרות ואת השפעתה של נקודת המבט המאוחרת על עיצוב אירועים מן העבר. כמו כן, נדון בשילובם של מסמכים, עדויות, ראיונות וחומרים ארכיוניים בתוך יצירה ספרותית, ובשאלות של אמת, אמינות, בחירה ואחריות בכתיבה על אנשים ועל אירועים ממשיים. המפגש יציע כלים לעיבוד חומרי מציאות לכדי יצירה ספרותית שאינה מסתפקת בתיעוד, אלא מבקשת להעניק לחומר משמעות אמנותית.
העריכה העצמית היא שלב מהותי בתהליך היצירה הספרותית, והיא מחייבת את הכותב לנוע בין שתי עמדות שונות ולעיתים מנוגדות: היוצר השקוע במעשה הכתיבה והעורך הנדרש להתבונן ביצירה במבט ביקורתי, מרוחק ואנליטי. במפגש נבחן את מקומה של העריכה העצמית בתהליך הכתיבה, את המעבר מטיוטה ראשונית ליצירה מגובשת ואת האיזון העדין שבין נאמנות לאינטואיציה היצירתית לבין הצורך בדיוק, בהידוק ובוויתור. נעסוק בשאלות יסוד הנוגעות למידת ההתערבות של הכותב בטקסט שלו: מה נכון לשנות, מה ראוי להשאיר, כיצד מזהים חולשות מבניות וסגנוניות, מתי יש צורך בשכתוב יסודי ומתי דווקא הנטייה לתקן וללטש עלולה לפגוע בחיוניותו של הטקסט. נבחן כלים ושיטות לעבודה ביקורתית עם כתב היד, וננסה להגדיר את גבולותיה של העריכה העצמית ואת היחסים המורכבים שבין חופש יצירתי, משמעת אמנותית ושלמות ספרותית.
המפגש יעסוק במפגש שבין מחשבה רעיונית ליצירה ספרותית ובאפשרויות הגלומות בשילוב שאלות פילוסופיות, מוסריות, פוליטיות וחברתיות בתוך הפרוזה. נבחן כיצד רעיון מופשט יכול להפוך לחומר סיפורי חי באמצעות דמויות, קונפליקטים, מצבים אנושיים ומערכות יחסים, וכיצד ניתן לעסוק בשאלות של זהות, חירות, זיכרון, צדק, שייכות וכוח מבלי להפוך את היצירה למסה עיונית. נדון ביחסים שבין העולם הרעיוני של הכותב לבין עולמן הפנימי של הדמויות, ובדרכים שבהן תפיסות עולם מתבטאות במבנה העלילה, בבחירות הדמויות ובפרטים הקטנים של המציאות המתוארת. המפגש יציע כלים ליצירת פרוזה בעלת עומק רעיוני, שבה המחשבה והחוויה הספרותית מתקיימות זו לצד זו ומעשירות זו את זו.
הבחירה בגוף המספר ובאופן המבע היא אחת ההחלטות היסודיות בעיצוב היצירה הספרותית, והיא קובעת במידה רבה את האופן שבו הסיפור נמסר, נחווה ומתפרש. במפגש נבחן את האפשרויות הנרטיביות והסגנוניות העומדות בפני הכותב בבחירת הגוף המספר: גוף ראשון, גוף שני וגוף שלישי, על גווניהם השונים, ונעמוד על ההשלכות של כל בחירה על נקודת המבט, המרחק הסיפורי, מידת החשיפה הרגשית ויחסי האמון בין המספר לקורא. נעסוק בהבחנה בין מספר משתתף למספר שאינו משתתף, במספר מהימן ובלתי מהימן, במעברים בין קולות ובאפשרות ליצור ריבוי נקודות מבט בתוך יצירה אחת. לצד זאת, נבחן את המבע הספרותי על צורותיו השונות, את היחסים שבין קול המספר לתודעת הדמות, ואת האופן שבו בחירות לשוניות, תחביריות וסגנוניות מעצבות את הקול הייחודי של הטקסט. נבקש להבין כיצד בחירה בגוף ובמבע אינה החלטה טכנית בלבד, אלא בחירה פואטית המשפיעה על מבנה היצירה, על אופן חשיפת המידע ועל המשמעות הספרותית הנוצרת במפגש שבין המספר, הדמות והקורא.
במפגש נבחן את הזמן כאחד העקרונות המכוננים של היצירה הספרותית, ואת האופן שבו הוא מעצב את מבנה הסיפור, את חוויית הקריאה ואת המשמעות הנוצרת מתוכו. נעסוק ביחסים שבין זמן הסיפור לזמן הסיפר, בפער שבין סדר ההתרחשויות לסדר הצגתן, ובאמצעים שבאמצעותם הכותב מארגן, מפרק ומעצב את הרצף הזמני של היצירה. נבחן את תפקידם של זיכרון, ציפייה, חזרה, השהיה, דילוג וקטיעה בבניית המרחב הסיפורי, ונעמוד על האופן שבו מניפולציות בזמן עשויות לייצר מתח, לחשוף רבדים נסתרים בדמויות ולהעניק לאירועים משמעות חדשה. מתוך התבוננות בדוגמאות ספרותיות ובאפשרויות הכתיבה שהן מציעות, נבקש להבין כיצד השליטה בזמן הסיפורי הופכת לכלי אמנותי מרכזי בעיצוב יצירה מורכבת, רב־שכבתית ובעלת עומק.
