לברוא עולם
אופיר טושה גפלה
מועד הקורס:
7.2.2027 ועד 28.3.2027
ימי ראשון ערב 19:30 עד 21:30
קורס מקוון, המועבר אונליין בZOOM.
**מחיר הרשמה מוקדמת לזמן מוגבל**
לברוא עולם – טכניקות לכתיבת סיפורת | 8 מפגשים אונליין (בזום) | בהנחיית הסופר אופיר טושה גפלה
כתיבת סיפור מציבה בפני הכותב אינספור אתגרים: החל בתוכן ובמבנה, דרך השפה, הסאבטקסט והסוגה הספרותית, ועד לעולם שבו מתרחשת העלילה. כדי שכל המרכיבים האלה ישתלבו במארג השלם שנקרא סיפור, דרוש ארגז כלים עשיר ומגוון. הכותב אינו רק מספר סיפור, אלא גם בורא עולם. גם כשהוא כותב על מציאות מוכרת לכאורה, עליו לעצב אותה בהתאם לסיפור שהוא מבקש לספר. כיצד בוראים עולם חדש ואמיץ, או עולם מוכר שאינו נדוש? איך יוצרים אמינות ומבססים את אמון הקוראים? ואיך שומרים על חדוות היצירה לאורך הדרך?
בקורס נעסוק בהיבטים המרכזיים של מלאכת הסיפור ונרכוש כלים מעשיים להתמודדות עם האתגרים שמלווים את תהליך הכתיבה. נלמד על בניית עולם סיפורי, בחירת המספר, פיתוח דמויות, עיצוב דיאלוגים, פיתוח קול ספרותי אישי והפיכת רעיון ראשוני לסיפור שלם. הקורס מיועד הן למי שמעוניינים להתחיל לכתוב פרוזה והן לכותבים בעלי ניסיון המבקשים להעמיק את מיומנויותיהם ולהרחיב את ארגז הכלים הספרותי שלהם.
כל מפגש יוקדש לנושא מרכזי אחר בכתיבת סיפורת, וילווה בדוגמאות מהספרות, מהקולנוע, מהטלוויזיה ומעולמות יצירה נוספים. המפגשים ישלבו הרצאה ודיון במחצית הראשונה, ומשוב על טקסטים קצרים של משתתפי הסדנה במחצית השנייה. כך ייווצר מרחב לימוד מעשיר ותומך, המשלב בין הבנת העקרונות הספרותיים לבין התנסות בכתיבה, קריאה משותפת ופיתוח היכולת לספר סיפור.
מבנה הקורס – שמונה מפגשים "אונליין" (קורס ערב).
חלק ראשון – לימוד והקניית כלים מעשיים:
כל מפגש יוקדש להיבט אחר במלאכת כתיבת הסיפורת, וישלב לימוד עקרונות ספרותיים והקניית כלים מעשיים ליישומם. באמצעות דוגמאות מהספרות, מהקולנוע ומהטלוויזיה נבחן כיצד פועלים המהלכים הספרותיים בתוך יצירות, ונעמיק בהבנת תהליכי הכתיבה, בניית העולם הסיפורי ופיתוח המרכיבים השונים של הסיפור.
חלק שני – דיון ומשוב על טקסטים של המשתתפים:
חלקו השני של המפגש יוקדש לדיון ולמתן משוב על טקסטים קצרים של משתתפי הסדנה. נבחן את הטקסטים לאור העקרונות והכלים שנלמדו, ונשתמש בהם כדי להמחיש את האתגרים הכרוכים בכתיבה ואת הדרכים האפשריות להתמודד עמם. העבודה המשותפת תאפשר למשתתפים להעמיק את הבנתם הספרותית, להתנסות ביישום הכלים הנלמדים ולפתח את יכולות הכתיבה שלהם.
שיטת הלמידה והמשוב:
הקורס יתקיים במתכונת של סדנת כתיבה המשלבת לימוד עיוני, קריאה וניתוח של יצירות ספרותיות, דיון משותף ומשוב על טקסטים של המשתתפים. המפגשים יעודדו התבוננות ביקורתית, למידה הדדית והיכרות עם מגוון אפשרויות וגישות לכתיבה. המשוב יאפשר לבחון את הטקסטים מנקודות מבט שונות, לזהות את האתגרים שהם מציבים ולרכוש כלים מעשיים להמשך העבודה עליהם.
ליצירת אווירה שיתופית ואינטימית, נבקש מכל התלמידות והתלמידים להשתתף בקורס עם מצלמה פתוחה.
הקורס מוקלט (לזמן מוגבל) וניתן בעת הצורך למשתתפי הקורס לצפייה חוזרת.
**מספר המשתתפים מוגבל לעד 20 איש**
פרטים נוספים.
תאריכים:
7 פברואר, 2027 - 28 מרץ, 2027
זמנים:
ימי ראשון (ערב) 19:30 - 21:30 (ZOOM)
מחיר:
המחיר המקורי היה: 2,500 ₪.2,100 ₪המחיר הנוכחי הוא: 2,100 ₪.
סוג הקורס:
בית הספר של נוצה וקסת
סילבוס הקורס.
על מנת שסיפור יעבוד, על הקורא להשעות את הספק שלו ולתת את אמונו ביצירה. איך בונים חוקיות פנימית יצירתית שתשרת אמינות? אילו סוגים של השעיית ספק קיימים? ומתי קורסת השעיית הספק? עם הדגמות מעולם הקולנוע והספרות (מ"הגלגול" של קפקא, דרך הארי פוטר ועד "מלהולנד דרייב" של לינץ'). נדבר גם על בניית עולם ועל כתיבת סיפורים שיש בהם עוגנים אוטוביוגרפיים שלאו דווקא הופכים אותם לאמינים. אי אפשר להפריז בחשיבותה של השעיית הספק, כי בלעדיה הקורא לא יתמסר לקריאה ולא יפסיק להטיל ספק בעולם, במערכות היחסים ובמהלכים העלילתיים של הסיפור.
בחירת גוף שתשרת את הסיפור/העולם. מהם היתרונות והחסרונות של כתיבה בגוף ראשון ובגוף שלישי? סוגי מספרים שונים בגוף הראשון: המספר האמין, המספר הלא־אמין (חמש קטגוריות) והטקסט הפוליפוני (ריבוי מספרים). אחת השאלות המרכזיות כשניגשים לכתוב סיפור היא מי מספר אותו ומדוע בחר דווקא בו הכותב. ולכן נדבר גם על האלמנט החשוב ביותר כשכותבים בגוף ראשון – ההפרדה בין הכותב והמספר, ועל טכניקות ליישם זאת. כמו כן, נדון במה שמספר בגוף ראשון יכול ורשאי לדעת לעומת מספר בגוף שלישי.
על חשיבות התחקיר, הדרכים המעשיות לניהול תחקיר ועל היתרונות והחסרונות של תחקיר בכתיבת סיפור. כמעט בכל פעם שאדם כותב סיפור עולות שאלות שעליהן אין לו תשובה, ולכן הוא נדרש לתחקיר. ומנגד – על החקירה שעונה על שאלות סובייקטיביות בנוגע לגיבור, שאת התשובות עליהן רק הכותב (ולא שום גורם חיצוני) יכול לספק. נדגים את ההבדל בין תחקיר וחקירה באמצעות סיפור של חוליו קורטאסר.
התפקידים השונים של כל אחד מהם בבניית הטקסט. על בניית העולם כסיפור מסגרת המהווה תשתית לשלל ההתרחשויות החיצוניות והפנימיות. העולם הוא לא הסיפור, בניגוד לדעה פופולרית של כותבים בתחילת דרכם. הוא רק יריית הפתיחה. איך מיישמים את ההבדל המהותי בין הסיפור והעלילה כדי שהיצירה תצא נשכרת מהאיזון בין השניים? מתי סיפור יכול להתקיים עם עלילה מינימלית, ומתי סיפור מונע ברובו על ידי עלילה (תלוי בז'אנרים).
איך כותבים דיאלוגים שמשרתים את הסיפור? איך עורכים דיאלוג? מה חשיבות הדיאלוג בסיפור, ואיך מבדילים בין דיאלוג במציאות ובין דיאלוג כתוב? אנשים מדברים. כל הזמן. מתי שפה מדוברת משרתת את הסיפור, ומתי שפה דווקא אחרת, אולי אפילו מלאכותית, עשויה להיטיב עמו. שפה נפרדת לכל דובר, הבנה מעמיקה של אינטראקציה בין דמויות, איך דיאלוג יוצר חלל אינטימי ואיך אנשים מדברים אחרת עם אנשים ממעגלים שונים (אדם לא מדבר אותו הדבר עם הורים/אהובים/קולגות ונותני שירות).
חקיינות מול הומאז'. אחת הטעויות השכיחות של כותבים וקוראים כאחד היא לבלבל בין הכותב ובין יצירותיו. כותבים בתחילת דרכם עדיין תרים אחר הקול הייחודי שלהם כיוצרים. נדבר על המסע המרתק אחר קולו של היוצר ועל ההבנה שיצירה אחת לא מגדירה קול, ומנגד, על חשיבותו המכרעת של פיתוח קול, ממש כמו במוזיקה. נדבר גם על הסכנות שבחקיינות (לכתוב כמו, במיוחד כשמדובר בכותבים נערצים) ועל השאלה הפילוסופית שמעסיקה לא מעט יוצרים: מי צריך את יצירותיי בעולם כל כך רווי ביצירה? (אל דאגה: השאלה פסימית, אבל התשובה אופטימית). נדון בהבדל בין ה"מה" וה"איך" בדרך למצוא את הקול הייחודי של הכותב.
איך הופכים ניצוץ לתבערה? כשצץ רעיון חדש במוחו של הכותב, אין מרגש מזה. יש תחושה של הבטחה אדירה באוויר, והכותב יוצא לדרך נחוש ומלא התלהבות. אלא שבדרך יש לא מעט מהמורות, כאלה שלעתים מאטות את התהליך היצירתי ואפילו בולמות אותו. מה קורה כשלפתע מרגישים שהרעיון נתקע בשלב המימוש, שלא יודעים איך לפתח אותו הלאה, שמה שדמיינת שונה לחלוטין בשלב הכתיבה, והכי חשוב, כשמגיע הרגע שבו אתה מואס ברעיון או בסיפור ורוצה להטביע את כל הדמויות בעמוד 50. נדבר על תחזוקת הרעיון, על דרכים להתמודד עם הבעיות שהעליתי ועל ההבנה שאין תוואי אחד ויחיד לסיפור, וכמובן על תהליך הפיתוח החשוב, שבלעדיו הרעיון הוא רעיון ותו לא.
מיהו הגיבור? מה הופך אותו לגיבור? ואולי השאלה החשובה ביותר: איך הכותב מתוודע לגיבור? גיבור ניצב בקדמת הבמה. יש פרדוקס במחשבה שכותב "ילמד" אותו רק במהלך הכתיבה. הרי על הכותב לתווך את הגיבור אל הקורא, ולפיכך חובה עליו להכיר אותו כבר בשלב מוקדם של הכתיבה. נעשה מיפוי מקיף של הגיבור באמצעות חלוקה למאפיינים חיצוניים, מאפיינים פנימיים ומאפיינים שביניהם. נדבר גם על טכניקות מצוינות להכרת הדמות ולבנייה אמינה שלה (מאוצר מילים ועד דרך התבוננות בעולם), וכמובן נעסוק ברצון המרכזי של הגיבור כמנוע של הטקסט: מה הוא רוצה, עד כמה הוא רוצה והאם הרצון שלו משתנה במהלך הסיפור.
היי! נעים להכיר :)
אופיר טושה גפלה
אופיר טושה גפלה הוא סופר ומרצה לכתיבה ספרותית, המלמד בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה ובאוניברסיטאות שונות. אחד עשר ספריו, ובהם "עולם הסוף", "ביום שהמוזיקה מתה", "האורחים" ו"במחילה מכבודה של אשת המערות", ראו אור בהוצאת כתר וזכו לשבחי הביקורת ולאהבת הקוראים. יצירתו נעה בין סוגות ספרותיות שונות ומשלבת דמיון עשיר עם שאלות פילוסופיות עמוקות.
טושה גפלה זכה בפרס גפן, בפרס קוגל ובפרס היצירה, והיה מועמד לפרס ספיר ברשימה הקצרה עם ספרו העשירי. כמו כן, זכה במלגת פולברייט להשתתפות בתוכנית הכתיבה הבינלאומית באוניברסיטת איווה, ולימד כתיבה באוניברסיטת טקסס מטעם קרן שוסטרמן.
