כתיבה לנשים דתיות
בכל סרלואי
מועד הקורס:
10.2.2027 ועד 7.4.2027
(בשושן פורים לא יתקיים שיעור)
ימי רביעי ערב 19:30 עד 21:30
קורס מקוון, המועבר אונליין בZOOM.
**מחיר הרשמה מוקדמת לזמן מוגבל**
קורס כתיבה לנשים דתיות | 8 מפגשים אונליין (בזום) | בהנחיית המשוררת בכל סרלואי
כתיבה ספרותית היא אמנות של התבוננות, גילוי ויצירה. היא מאפשרת לנו להעניק מילים לחוויות שאין להן תמיד שם, להתבונן בעולם בעיניים חדשות ולברוא באמצעות השפה עולמות, רגשות ומשמעויות. בין שהיא מתבטאת בשירה ובין שהיא נרקמת בפרוזה, הכתיבה הספרותית מתחילה במבט אישי וממשיכה בעבודה מדויקת עם מילים, דימויים, רעיונות וחוויות.
בקורס נצא למסע בעקבות מלאכת הכתיבה הספרותית, כשהשירה עומדת במרכזו ומשמשת לנו שער להיכרות עם יסודות היצירה והביטוי הספרותי. דרך קריאה בשירתם של משוררים ומשוררות, עיון במקורות יהודיים ובטקסטים מכוננים, מן המקרא וספר תהילים ועד לספרות העברית והעולמית בת זמננו, נעמיק במלאכת הכתיבה ונכיר את האפשרויות האמנותיות הטמונות בשפה. לצד השירה, נרחיב את המבט גם אל הפרוזה ונבחן כיצד עקרונות ספרותיים משותפים יכולים לשמש אותנו במגוון צורות כתיבה.
נעסוק בדימוי ובמטפורה, במסע ובתפילה, בבית ובעולם הפנימי, בהתבוננות במציאות היומיומית ובאפשרות להפוך חוויות אישיות לחומרי גלם ספרותיים. נלמד כיצד השפה יוצרת משמעות, כיצד מתפתחת נקודת מבט אישית ואיך אפשר להעניק לטקסט עומק, צורה וקול ייחודי. לאורך המפגשים נשלב בין קריאה וניתוח של יצירות ספרותיות לבין התנסות מעשית בכתיבה. זוהי הזמנה לפנות מקום לקול האישי, להרחיב את אפשרויות הביטוי ולגלות כיצד מילים יכולות לשנות את האופן שבו אנחנו רואות את העולם.
אין צורך בניסיון קודם בכתיבה, אלא בסקרנות, ברצון להתנסות ובנכונות לתת למילים מקום.
חלק ראשון של השיעור:
היכרות עם יסודות הכתיבה הספרותית, בדגש על שירה, דרך קריאה מודרכת ביצירותיהם של משוררים ומשוררות, עיון במקורות יהודיים ובטקסטים מן הספרות העברית והעולמית. במהלך המפגשים נעסוק בדימוי ובמטפורה, במוטיב המסע, בזיקה שבין תפילה לכתיבה, ביצירתה של זלדה, בהתבוננות במרחב היומיומי, בכתיבה מתוך אי־סדר ובשאלות הנוגעות לעצם מעשה היצירה.
חלק שני של השיעור:
תרגול מעשי של עקרונות הכתיבה הנלמדים, באמצעות התנסות בכתיבת שירה והיכרות עם אפשרויות היישום שלהם גם בכתיבת פרוזה. המשתתפות יתנסו ביצירת דימויים ומטפורות, בכתיבה מתוך חוויות אישיות, בהתבוננות מחודשת במציאות ובפיתוח רעיונות ספרותיים. הדגש יהיה על פיתוח הקול האישי, הרחבת ארגז הכלים הספרותי ודיוק העבודה עם השפה.
שיטת הלמידה והמשוב:
תרגול מעשי של עקרונות הכתיבה הנלמדים, באמצעות התנסות בכתיבת שירה והיכרות עם אפשרויות היישום שלהם גם בכתיבת פרוזה. המשתתפות יתנסו ביצירת דימויים ומטפורות, בכתיבה מתוך חוויות אישיות, בהתבוננות מחודשת במציאות ובפיתוח רעיונות ספרותיים. הדגש יהיה על פיתוח הקול האישי, הרחבת ארגז הכלים הספרותי ודיוק העבודה עם השפה.
ליצירת אווירה שיתופית ואינטימית, נבקש מכל התלמידות להשתתף בקורס עם מצלמה פתוחה.
הקורס מוקלט (לזמן מוגבל) וניתן בעת הצורך למשתתפות הקורס לצפייה חוזרת.
**מספר המשתתפות מוגבל לעד 20 נשים**
פרטים נוספים.
תאריכים:
10 פברואר, 2027 - 7 אפריל, 2027
זמנים:
ימי רביעי (ערב) 19:30 - 21:30 (ZOOM)
מחיר:
המחיר המקורי היה: 2,500 ₪.2,100 ₪המחיר הנוכחי הוא: 2,100 ₪.
סוג הקורס:
בית הספר של נוצה וקסת
סילבוס הקורס.
נכיר את הדימוי כאחד מאבני היסוד של הכתיבה הספרותית, ונבחן כיצד הוא מאפשר להפוך רעיון, תחושה או חוויה לתמונה לשונית בעלת משמעות. נעקוב אחר התפתחות השימוש בדימוי, מלשון חז"ל ועד לשירה העברית והעולמית בת זמננו, ונעמוד על האופן שבו דימויים מעצבים את עולמו של הטקסט ומעניקים לו עומק ורבדים נוספים. נבחן מה הופך דימוי למקורי, מדויק ומשכנע, כיצד הוא מייצר קשרים בלתי צפויים בין עולמות שונים ואיך אפשר להשתמש בו כדי להתבונן מחדש במציאות המוכרת. דרך קריאה ביצירות והתנסות בכתיבה נבחן את כוחו של הדימוי בשירה ואת האפשרויות שהוא פותח גם בכתיבת פרוזה.
נעמיק במטפורה כאחד האמצעים המרכזיים של היצירה הספרותית, המאפשר לחרוג מן המובן מאליו וליצור משמעויות חדשות באמצעות השפה. נבחן את ההבדל בין דימוי למטפורה, את היחסים בין המשמעות המילולית למשמעות הסמלית ואת האופן שבו מפגש בין שני עולמות תוכן עשוי להוליד רעיון או חוויה חדשים. נלמד כיצד מטפורה יכולה לבטא רגשות מורכבים, להאיר מציאות מזווית בלתי צפויה וליצור רובד נוסף של משמעות בטקסט. נקרא בין היתר ביצירתו של וולט ויטמן, ונבחן כיצד אפשר לרתום את המטפורה לכתיבה שירית ופרוזאית כאחד.
התפילה היא אחת הצורות הקדומות והעמוקות של הביטוי האנושי, והיא נושאת בתוכה יסודות ספרותיים ושיריים מובהקים. במפגש נבחן את הזיקה שבין תפילה לכתיבה, ונקרא טקסטים מן המקרא ומספר תהילים כדי לעמוד על המבנה, הלשון, המקצב והאמצעים הפואטיים שלהם. נעסוק בתפילה כביטוי של בקשה, הודיה, כמיהה ופנייה אל הנשגב, ונבחן כיצד היא מעניקה צורה לשאלות ולחוויות שקשה לעיתים לבטא בשפה יומיומית. לצד זאת, נעמיק במוטיב המסע הרוחני, בתנועה שבין יציאה לשיבה ובקשר שבין הדרך החיצונית לתהליך הפנימי. נקרא גם ביצירתו של רבי יהודה הלוי ונבחן כיצד געגוע, אמונה וחיפוש אחר בית מקבלים ביטוי בשירה.
נמשיך לבחון את הקשר שבין תפילה לשירה, והפעם נרחיב את הדיון אל האפשרות לכתוב תפילה גם מחוץ לעולם הדתי, כצורה של חיפוש, כמיהה והתבוננות בעולם. נקרא ביצירותיהם של לאה גולדברג ולאונרד כהן ונבחן כיצד השירה מעניקה ביטוי לחיפוש אחר משמעות, תקווה, נחמה ושייכות. נעסוק בגעגוע ובמסע הנפשי כמוטיבים ספרותיים, ונראה כיצד הדרך הופכת ביצירה למטפורה של התבגרות, גילוי עצמי וחיפוש אחר זהות. במסגרת זו נקרא את "איתקה" מאת קונסטנדינוס קוואפיס, ונבחן כיצד חוויית המסע עצמה, ולא רק היעד שאליו מבקשים להגיע, הופכת למרכזו של השיר. נעמוד על האפשרות לתרגם חוויות של חיפוש ותנועה לכתיבה אישית בעלת משמעות.
ניכנס לעולמה השירי של זלדה ונכיר את ייחודה כמשוררת, את עולמה הרוחני ואת האופן שבו היא הופכת את חוויות היומיום ליצירה שירית עשירה ומלאת משמעות. נבחן כיצד הבית, המשפחה, החפצים, הטבע והמפגש האנושי הופכים ביצירתה למרחבים של התבוננות, אמונה והתגלות. נעמוד על המתח המתקיים בשירתה בין הפשוט לנשגב, בין האישי לאוניברסלי ובין העולם המוכר לעולמות הפנימיים הנפתחים מתוכו. נבחן את הבית כמקום פיזי וכמרחב נפשי ורוחני, ואת האפשרות לצאת למסע של גילוי דווקא מתוך השגרה והקרבה. באמצעות קריאה בשיריה נלמד כיצד תשומת לב לפרטים קטנים, למראות ולרגעים יומיומיים יכולה להפוך לחומר גלם ליצירה ספרותית.
האם כדי לצאת למסע ספרותי צריך להרחיק לכת? בעקבות יצירתו של פרנץ קפקא נבחן את האפשרות לגלות עולמות שלמים דווקא מתוך המרחב הקרוב, הביתי והמוכר. נעסוק בכוחה של ההתבוננות הספרותית להפוך אירוע יומיומי, חפץ פשוט, מקום מוכר או מפגש מקרי לנקודת מוצא ליצירה. נבחן כיצד הדמיון משנה את היחסים שבין המציאות לפרשנות שלנו אותה, כיצד המוכר עשוי להפוך לזר ומסתורי ואיך אפשר לגלות בתוך היומיומי שכבות של משמעות שאינן גלויות במבט ראשון. נקרא ביצירותיו של קפקא ונעמוד על הדרכים שבהן הוא הופך מצבים פשוטים לכאורה למצבים ספרותיים מורכבים ומעוררי מחשבה. מתוך הקריאה נבחן את האפשרות לכתוב מתוך הקרוב והנגיש, ולגלות שהמסע הספרותי עשוי להתחיל דווקא במקום שבו אנחנו נמצאות.
יצירה ספרותית אינה תמיד מתחילה ברעיון מגובש או בחוויה שאפשר להסביר במילים. לעיתים דווקא חוסר הסדר, אי־הוודאות והבלבול הם נקודת המוצא לכתיבה. במפגש נבחן את התוהו והכאוס כחומרי גלם ליצירה, ונעסוק באפשרות לכתוב מתוך מצבים של שבר, חוסר בהירות, סתירות ומתח פנימי. נלמד כיצד אפשר להעניק צורה ספרותית לחוויות שעדיין לא התגבשו לכדי משמעות, וכיצד עבודה עם השפה מאפשרת לגלות סדר חדש בתוך חומרים שנראים בתחילה מפוזרים וחסרי פשר. נבחן את הדרכים שבהן מצבים אלה מקבלים ביטוי בשירה ובפרוזה, ונעסוק במעבר שבין חוויה גולמית לבין טקסט ספרותי מעוצב.
נסיים את הקורס בהתבוננות במעשה הכתיבה עצמו ובשאלות שמלוות את מי שבוחרת ליצור באמצעות מילים. נעסוק בארספואטיקה, כלומר ביצירות ספרותיות המתבוננות בעצם מעשה הכתיבה, בשירה ובמקומה של היצירה בחיי האדם. נקרא בין היתר ביצירתה של דליה רביקוביץ ונבחן כיצד משוררות ומשוררים כותבים על מקורות ההשראה שלהם, על הקושי ליצור, על היחסים שבין החיים לכתיבה ועל מקומה של השפה בעיצוב החוויה האנושית. נעסוק גם בשאלת הקול האישי: כיצד הוא מתפתח, מה מייחד אותו ואיך אפשר לזהות אותו בתוך תהליך הכתיבה. זה יהיה מפגש מסכם שיאפשר לחזור אל הכלים והרעיונות שפגשנו לאורך הקורס ולבחון כיצד הם יכולים להמשיך וללוות את המשתתפות בכתיבה עצמאית, בשירה ובפרוזה.
היי! נעים להכיר :)
בכל סרלואי
בכל סרלואי היא משוררת, מורה ומבקרת ספרות. ילידת 1983. מלמדת תורה במדרשת ״מתת״ בכרמיאל וכתיבת שירה באוניברסיטה העברית. עורכת ומלמדת בבית הספר לשירה של כתב העת ״משיב הרוח״. במשך כעשור כתבה את הטור ״אומרת שירה״ במוסף ״שבת״ של העיתון ״מקור ראשון״. כיום מבקרת ספרות בידיעות אחרונות. נשואה ואם לבת. פרסמה חמישה ספרי שירה וספר מסות.
כלת פרס היצירה למשוררים עבריים ופרס דוליצקי מטעם האוניברסיטה העברית. ספר שיריה השלישי, ״מפחדך בשרי״ (הקיבוץ המאוחד, סדרת ריתמוס 2020), זכה בציון לשבח מטעם הפרס על שם רעיית הנשיא ובפרס יהודה עמיחי לשנת 2022. ספר המסות ״משקל עודף״ יצא ב2024. דרך שירתה ומסותיה, סרלואי מעצבת חוויה ספרותית עמוקה, המחברת בין עיון אישי לרגישות אנושית ודתית, ומבססת את מעמדה כיוצרת משמעותית בדור החדש של המשוררים בישראל.
